מאל מור השכרת רכב וליסינג בע"מ נ' לוי עופר ואח'

החלטה

אני פוסקת את שכרו של העד בסכום של 200 ₪, אשר ישולמו ע"י ב"כ הנתבעים.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

סבין כהן, שופטת

פסק דין

לפני תביעה כספית שעניינה תאונת דרכים בה היו מעורבים נהג אשר שכר רכב מטעם התובעת, באמצעות מעסיקו ומשאית שבה נהג נתבע מס' 1. נתבעת 2 הינה מבטחת המשאית.

העידו לפני הנהגים ולמעשה לאחר שמיעת עדויותיהם אין מחלוקת עובדתית של ממש למעט מכוון המשאית אשר עדותו בסופו של דבר לא העלתה ולא הורידה לעניין התרחשות התאונה.

שני הרכבים הינם רכבים אשר פניהם לאותו כיוון נסיעה, המשאית אשר היתה על הדרך ביקשה לנסוע רוורס על מנת לפנות שמאלה לכיוון המשק שהיה משמאלה.

לשם כך, נעצרת המשאית על הכביש, כאשר לטענת הנהג יש לעמוד בצד השמאלי של הכביש, דהיינו בכיוון הנסיעה הנגדי על מנת שניתן יהיה להשלים את הפנייה מבלי להתקל באבן השפה שהיתה לימין כיוון הנסיעה.

המשאית החלה בפנייה לאחור ואז הגיע רכב התובעת, נהג התובעת מאשר כי הוא ראה את המשאית כשהוא מבצעת את הפנייה וכשהיא נמצא במצב בו החלק האחורי של המשאית החל לפנות לכיוון המשק, אילו החלק הקדמי עודנו פונה קדימה, המשאית היתה באותו שלב כאשר הקבינה שלה נמצאת במרכז הכביש.

כשראה זאת הנהג הוא המתין ואף נעצר על מנת לאפשר למשאית להשלים את נסיעתה.

יצויין בהקשר זה כי נהג המשאית טוען כי נהג התובעת לא עצר אלא שמדובר בסברה של נהג המשאית כיוון שאין חולק שנהג המשאית לא ראה את הרכב כאשר הגיע לכיוון המשאית ופגע בה.

נהג המשאית הבחין ברכב כאשר הוא היה במרחק ולפני שהחל נהג המשאית בפנייה.

נהג התובעת ראה כי נהג המשאית נעצר, ובשלב זה היה די מרחב על הכביש על מנת שנהג התובעת יוכל לנסוע באותו מרווח שנוצר ולכן החל בנסיעה, אלא שהמשאית אף היא המשיכה בנסיעתה, והיות ובעת שהמשאית ממשיכה בנסיעה לאחור החלק הקדמי של המשאית מוטה לכיוון נסיעתו של נהג הפרטית, הרי שהמשאית פגעה ברכבו של נהג התובעת.

נהג המשאית טוען כי הוא לא הפסיק את הנסיעה ואולם מה שחשוב בעדותו הוא כי כיוון הכביש ממנו מגיעה המכונית הפרטית הינו "שטח מת", זאת לאור הכיוון שבו עומדת המשאית באותה עת.

לכן, לא יכול היה נהג המשאית לראות את הרכב מגיע.

לטענת נהג המשאית כאשר הרכב ראה כי נהג המשאית מבצע נסיעה לאחור, היה עליו להמתין עד אשר ישלים את הפנייה.

אין חולק כי מי שכיוון את המשאית עמד בצד השני של המשאית, דהיינו בצד השמאלי אשר היה בתוך הפנייה ולכן לא ראה את הדרך בכיוון נסיעתו של נהג התובעת וממילא לא יכול היה להתריע בדבר הגעת נהג התובעת. המכוון הסביר כי הוא חייב לעמוד בצד השמאלי, כיוון שהצד השני הוא שטח מת שלא ניתן לראות אותו דרך המראה הימנית.

היות שכך וכפי שציינתי לעיל, ממילא עצם נוכחותו או אי נוכחותו של המכוון, אינה רלוונטית לצורך הכרעה במחלוקת שבפני.

אחר ששמעתי את העדים אשר כאמור מאשרים את העובדות אשר על בסיסן יש להכריע במחלוקת, הנני סבורה כי יש לקבל את טיעונו של ב"כ הנתבעים באשר לשאלת האחריות.

אין עסקינן בשאלה של מתן זכות קדימה, כפי שמנסה התובעת לטעון , שני הצדדים הגיעו מאותו כיון נסיעה, והמשאית נוסעת לאחור. מבחינת נהג התובעת הדרך אינה פנויה, ועל הנהג להמתין עד אשר המשאית תפנה את הדרך.